ת"ד
בית המשפט לתעבורה תל אביב - יפו
|
5085-05-11
29/01/2013
|
בפני השופט:
עופר נהרי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
יוכבד אלמוגי
עו"ד צבי רפפורט
|
| הכרעת דין |
כלפי הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש.
בפרק העובדות אשר בכתב האישום נטען שבעת שהנאשמת נהגה ברכב פרטי מתוצרת מזדה בכביש מס' 471 מכיוון מערב לכיוון מזרח והתקרבה למחלף רבין בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים לכיוון ישר, נהגה היא עפ"י הטענה בקלות ראש, לא נתנה תשומת לב מספקת לדרך, סטתה ימינה לכיוון היציאה במחלף רבין ולאחר מכן סטתה שמאלה בחזרה, חסמה דרכו של רכב פיג'ו מסחרי ושני כלי הרכב הללו התנגשו.
עוד נטען בכתב האישום כי מעוצמת ההתנגשות נהדף רכבה של הנאשמת שמאלה, התנגש במעקה בטיחות והתהפך על גגו.
לבסוף נטען בכתב האישום כי כתוצאה מהתאונה נחבלה הנאשמת חבלה של ממש (כמפורט בסעיף ז' לעובדות כתב האישום) וכמו כן נטען שכלי הרכב המעורבים ניזוקו.
הנאשמת, באמצעות בא כוחה, כפרה באחריותה לתאונה ובדרך התרחשותה של התאונה כנטען בכתב האישום , והודתה בתוצאת התאונה.
לנוכח הכפירה נקבע התיק להוכחות והוצגו ונשמעו הראיות והעדויות.
מטעם התביעה העידו העדים הבאים :
בוחן התנועה המשטרתי מר אלי צמח (ע.ת.1) אשר במסגרת עדותו הוגשו לוחות תצלומים, תרשים, דו"ח בוחן, הודעת נאשמת, סקיצה ומזכר. (סומנו ת/1 עד ת/7).
האזרח מר יוסף שריקר (ע.ת.2) שהיה עד ראיה באירוע עת נהג באיזור במכוניתו.
האזרח מר שחר בקר (ע.ת.3) שהינו נהג רכב הפיג'ו המסחרי המעורב.
לבקשת התביעה, ובהסכמה, הוגש מטעם התביעה גם דו"ח פעולה שערך השוטר מר רווה סוריאנו (סומן ת/8) וכן מסמכים רפואיים ע"ש הנאשמת. (סומנו ת/9).
לבקשת ההגנה, ובהסכמה, הוגשו מסמכים רפואיים נוספים ע"ש הנאשמת.(סומנו נ/1).
מטעם ההגנה העידה בתיק זה הנאשמת.
במסגרת עדותה של הנאשמת וחקירתה הנגדית הוגש לבקשת התביעה, ובהסכמת ההגנה, קטע ממפת דרכים שהציג התובע לנאשמת במהלך חקירתה הנגדית (סומנה ת/10).
לבקשת ההגנה, ובהסכמת התביעה, הוגשו מטעם הנאשמת תצלומים של רכבה ההפוך (ותצלומים אחרים נוספים) שהוצאו ע"י ההגנה מתוך אתר אינטרנט חדשותי (סומנו נ/2).
לאחר שבחנתי את הראיות המצויות בפני ונתתי את דעתי לעדויות שבאו בפני ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא שהוכחו כנדרש כל עובדות כתב האישום וכי דין הנאשמת להרשעה בעבירה שיוחסה לה.
להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין :
קיימת התאמה בין גירסתה של הנאשמת כפי שהיא מסרה בהודעתה (הודעה שנמסרה כבר כשבועיים לאחר התאונה) לבין גירסת הנהג המעורב מר שחר בקר בקשר לכך שהנאשמת נעה בשלב מסויים עם מכוניתה בכביש העליה למחלף רבין.
חיבור של היבט עובדתי זה עם הימצאותה של הנאשמת עם מכוניתה מעט אחר כך בכביש 471 לכיוון מזרח (שם אירעה אליבא דכל הדעות הפגיעה) מלמדת כי הוכח שהנאשמת אכן ביצעה סטיה עם מכוניתה כמתואר בפרק עובדות כתב האישום.